התופעה של "נוער מנותק" מוכרת וידועה. מדובר בתופעה רחבת היקף של בני נוער שאינם מוצאים את מקומם במוסדות החינוך הרגילים מסיבות שונות כמו בעיות קשב וריכוז שלא טופלו כראוי בשנות הילדות, בעיות שנוצרו עקב מצב סוציואקונומי ומעמד נמוך ועוד.
בני נוער אלו נפלטים אל הרחוב בחוסר מעש ושעמום כאשר אין באפשרותם ללמוד מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה, כתוצאה מכך מתחברים בני נוער אלו לחברה מפוקפקת ומכאן דרכם קצרה לעבירות פליליות ואף לפשיעה וסמים במקרים חמורים יותר.
בני נוער אלו מאבדים כל סיכוי לקיים אורח חיים תקין, בריא ועצמאי.
לצערנו, רשויות החוק לא השכילו למצוא פתרון אמיתי לנוער זה אשר יעניק להם מסגרות תומכות, ליווי ושיקום, מקומות בילוי ומועדונים מוסדרים ובהמשך אף לימודי מקצוע שיתנו להם תקווה לחיים תקינים.
כך החלה התארגנות שקטה של כמה פעילי שטח שמסרו נפש בעניין זה, אספו נערים מפינות הרחוב ועזרו להם להחזיר את האמון בעצמם.
החלום החל קורם עור וגידים וכך הוקם בית "מרכז שיקום לנוער" בית קטן וחם, בית שבו מקבלים אותך כמו שאתה, בית שמבין אותך ואת מצוקותיך, בית שרגיש לרגשותיך ומהווה לך פינה של שקט ושפיות, בית בו כל יום ארוחה מזינה וחמה מחכה רק לך!
במרכז מקיימים פעילות ענפה אשר אט אט קיבלה אופי וסדר יום הכולל תוכן מגוון של טיולים, חדרי מחשבים, משחקים משותפים, באולינג, כדורגל, סנוקר ועוד .ספורט מודרך ופעילות מים, הרצאות מגוונות ומעניינות.
נדבך נוסף בפעילויות המרכז הוא סיוע וליווי משפטי לבני נוער שהסתבכו עם רשויות החוק, פעילות זו כרוכה בעלות כספית גבוהה מאוד.
בהמשך הכירה עיריית ירושלים בפעילות חשובה זו ואף התירה להשתמש בשטחה, לשטח הובאו מספר קרוונים מאולתרים אשר משמשים עד עצם היום הזה
לבית של "מרכז שיקום לנוער".מנהל המקום והמדריכים המתנדבים עושים עבודת קודש ומתמסרים להצלחת הנערים. המנהל אינו נח ואינו מסתפק בשימור המקום, הוא רואה בתפקידו אחריות גדולה לעתיד בני נוער אלו ויש לו חזון גדול לראות אותם לומדים מקצועות מתאימים ליכולתם ומשתלבים בשוק העבודה.
המגבלות הן גדולות כאשר גם הפעילות המתנהלת כיום לוקה בחסר עקב קשיים כלכליים קיומיים כאשר עול החזקת המרכז נופל על מנהל המקום העושה לילות כימים הן בהתרמה להחזקת המרכז כאשר כל התרומות הם מגופים פרטיים כמעט ללא כל תמיכת הרשויות.
בו זמנית מוטל העיסוק בתכני המקום והפעלתו, הפעילות מתבצעת כעת בקראוונים ישנים ומוזנחים ויש לתת את הדעת למעבר למבנה קבוע.
עקב מחסור חמור בכח אדם קיים הצורך בהוספת תקנים למדריכים ואנשי צוות על מנת להפיק מהמקום את התועלת הרצויה. אין ספק כי כל סיוע בפעילות זו יאפשר לנו להוסיף ולהציל יותר נפשות ולתת להם אופק ועתיד טוב יותר!